האם עסק קטן צריך תכנון כלכלי?
על פי הסטטיסטיקה כל שנה בישראל נפתחים כ־45,000 עסקים חדשים, וכל שנה נסגרים כ־35,000 עסקים. 90% מהעסקים נסגרים עקב ניהול כושל. הגורמים הבולטים בניהול עסקים קטנים, בגללם הם נופלים, הינם:
- היעדר תכנון כלכלי לטווח ארוך וטווח קצר
- מחנק בתזרים המזומנים
- עצלות שיווקית וחוסר תכנון ויעילות בשיווק
- רמה מקצועית נמוכה בכישורי ניהול
במאמר זה נדבר על הגורם הראשון, ממנו למעשה מתחיל כל עסק.
לרוב כל העסקים העצמאים בישראל מוקמים ע"י:
- אנשים בעלי השכלה מקצועית או חסרי השכלה בתחום העסקים המסורתיים כגון חנויות, עסקי מזון, עסקי שירותים אישיים כגון קוסמטיקה, עסקי שירותים מקצועיים כגון מוסכים, מסגריות, נגריות וכד’.
- אנשים בעלי השכלה אקדמית בתחום המקצועות החופשיים כגון עו"ד, רו"ח, רופאים, יועצים בתחומים שונים.
לשני סוגי האוכלוסייה קיימת אשליה, כי העסק שלהם מאוד פשוט והוא לא מצריך בדיקת כדאיות כלכלית ובטח ובטח לא תכנון כלכלי עתידי. הם בטוחים ביכולתם המקצועית וחושבים "אם כולם פותחים עסקים, למה שאני לא אפתח, אני הרי תותח במקצוע שלי?". על השאלה הפשוטה "כמה אתה רוצה להרוויח מהעסק" הם עונים: "מה זאת אומרת? כמה שיותר!". נשמע לכם מוכר?
לרוב, אנשים הפותחים עסקים הינם חסרי ניסיון בניהול עסק עצמאי, ומה שיותר גרוע – בעלי ניסיון כשכירים. כאשר אדם, שכל חייו היה שכיר ולא השקיע מחשבה למה משלמים לו שכר כזה או אחר, מתחיל עסק חדש – מטרתו היא להרוויח לפחות את מה שהרוויח כשכיר, והוא נוטה לתמחר את שירותיו (כשמדובר בשירותים מקצועיים) בכ־30% - 50% גבוה ממה שקיבל לשעה כשהיה שכיר. בדרך כלל הוא לא בודק לעומק את כל המרכיבים הטמונים במחיר שירותיו ובסופו של דבר מגיע לפרנסה נמוכה יותר מזו שקיבל בעבר כשכיר. ומה שיותר מפתיע – לא באופן יציב כמו השכר שהיה נכנס לחשבון בתחילת כל חודש ללא תלות באם היה חולה, או שהפרויקט נסגר לא כמתוכנן. שלא נדבר על כל החסכונות לעתיד כגון פנסיה, ביטוח מנהלים וכד', שהוא בדרך כלל לא לוקח בחשבון בתחילת דרכו כעצמאי.
אז מה עושים?
על מנת לבנות עסק אשר באמת מספק את שאיפות היזם, הוא קודם כל צריך להגדיר מבחינה כמותית את שאיפותיו – להגדיר סכומים מדויקים, אותם הוא רוצה לקבל מפעילותו העסקית. כאשר מגדירים יעדים באופן מדויק, יודעים לתמחר ולתכנן את כל הפעילות העסקית עד כדי "כמה קופה ביום יש לעשות" על מנת להגיע ליעדים הרצויים.
לעיתים קרובות אחרי הגדרות וחישובים מדויקים, היזם מגיע למסקנה כי העסק לא יהיה מסוגל לספק לו את הרצוי. זוהי מסקנה מצוינת, כי היא חוסכת כמה שנות חייו של היזם אשר ללא התכנון הראשוני, היה רואה את התוצאה המצערת רק לאחר שנתיים – שלוש של מאמצים רבים להצליח.
אז מהו התכנון הכלכלי לעסק הקטן? תקראו במאמר הבא!
תכנון כלכלי לעסק הקטן - שלב 1: בדיקת כדאיות כלכלית
אז מהו התכנון הכלכלי לעסק הקטן?
קודם כל, לפני כניסה לכל מיזם יש לבדוק כדאיות כלכלית
בדיקת כדאיות כלכלית מראה לנו האם בהינתן התנאים הבאים העסק הינו ריאלי:
- תנאי השוק, כגון מחירים מקסימליים אותם ניתן לגבות על המוצרים/השירותים
- ההשקעה הראשונית, אותה יש להחזיר תוך תקופה סבירה (בעסקים קטנים – כשנתיים)
- הוצאות קבועות – הוצאות אותן יש לשלם כל חודש כגון שכ"ד, ארנונה, חשמל, שכר עובדים וכד'
- הוצאות משתנות – הוצאות שהן פונקציה ממכירות העסק, כגון עלות הסחורה, עלות קבלני משנה, עמלות כרטיסי אשראי וכו'
- אחוז רווח גולמי – כמה מרווח על כל מוצר או שירות מהווה באחוזים מתוך מחיר מכירה.
- מיסים
- רמת השכר הרצויה עבור היזם (סכום לכיסוי הוצאות משפחתו כל חודש).
- רמת הרווח הרצוי מהעסק מלבד שכר היזם החודשי.
אם בדיקת הכדאיות הכלכלית הראתה כי העסק אינו ריאלי, יש:
- או לעזוב את הרעיון
- או לשפר את המודל העסקי ע"י בדיקה קפדנית של כל מרכיב לעיל- אם ניתן לצמצמו או להגדילו וכתוצאה מכך להגיע לתוצאות הרצויות.
אם בדיקת הכדאיות הכלכלית הראתה כי העסק ריאלי ורווחי במידה הרצויה, יש לבדוק את תזרים המזומנים (תנועות בחשבון הבנק בפריסה חודשית לאורך שנה עד שנתיים קדימה), ואת הצורך בהון החוזר – כסף מזומן הנדרש לעסק לתקופת ההרצה הראשונית (בעסקים שונים תקופה זו נעה בין 3 חודשים לשנה וחצי, תלוי במרכיבים שונים) עד שהיתרה בחשבון הבנק הופכת להיות חיובית לעד.
על התזרים והצורך בהון החוזר תקראו במאמר הבא!
תכנון כלכלי לעסק הקטן - שלב 2: בדיקת תזרים מזומנים והצורך בהון החוזר
אם בדיקת הכדאיות הכלכלית הראתה כי העסק ריאלי ורווחי במידה הרצויה, יש לבדוק את תזרים המזומנים (תנועות בחשבון הבנק בפריסה חודשית לאורך שנה עד שנתיים קדימה), ואת הצורך בהון החוזר – כסף מזומן הנדרש לעסק לתקופת ההרצה הראשונית (בעסקים שונים תקופה זו נעה בין 3 חודשים לשנה וחצי, תלוי במרכיבים שונים) עד שהיתרה בחשבון הבנק הופכת להיות חיובית לעד.
המרכיבים החשובים לבדיקת תזרים המזומנים הם:
- תכנית מכירות חודשית לאורך שנה עד שנתיים
- תנאי תשלום של לקוחות (בישראל יכול לנוע בין מזומן לשוטף + 120)
- תכנית הוצאות קבועות ומשתנות לאורך אותה התקופה
- תנאי תשלום לספקים (בישראל לעסק חדש יכול לנוע בין מזומן לשוטף + 30 לכל היותר)
- חישוב ותשלומי מיסים לאורך אותה התקופה
- תשלומי הלוואות שנלקחו להקמת העסק
- שכר חודשי מינימאלי נדרש ליזם
כאשר נבנה תזרים מזומנים , ניתן לראות תמונה ברורה האם העסק ייתקע בלי מזומנים בשלב כל שהו או לא. לעיתים קרובות קורה שהעסק רווחי, אך התזרים שלו הינו שלילי עקב כך שתנאי התשלום של לקוחות שלו הם שוטף + 30 עד 120. זה אומר שהכסף עבור הסחורה או שירותים שמכר יתחיל לזרום לחשבון הבנק של העסק רק בעוד כמה חודשים, ובינתיים על היזם לשלם את ההוצאות הקבועות שלו כגון שכ"ד, ארנונה, חשמל, שכר עובדים וכד'. המקרה הכי גרוע ניתן לראות בעסקי יבוא, בהם הפער בזמן בין הכסף ששולם עבור הסחורה לספק בחו"ל לבין הכסף שייכנס עבור מכירת הסחורה הזו בארץ יכול לנוע בין 5 ל-9 חודשים. כלומר היזם יצטרך להכין הון חוזר.
בגובה עלות הסחורה + הוצאות קבועות + החזר הלוואות במשך 5 עד 9 חודשים עד שהכסף עבור הזמנת הסחורה הראשונה יכנס לחשבון הבנק. לעיתים לא ניתן לגייס סכום כזה בתור הלוואות או הון עצמי (כסף מהבית) ואז כל המיזם יכול ליפול בגלל הבעיה התזרימית. אם לא מתכננים את התזרים מראש, לא יודעים כי יגיע הרגע שהעסק ייחנק בלי מזומנים, ואז המחנק מגיע בהפתעה. המחנק בהפתעה משמעו – צ’קים חוזרים בבנק, הגבלת חשבון בבנק וסגירת עסק עקב פשיטת רגל.
תכנון תזרים המזומנים הינו שלב הקריטי ביותר לעסקים בישראל, מדינה בה מוסר התשלומים הינו "מיוחד" בלשון המעטה.
במאמרים הבאים נביא לכם דוגמאות של בדיקות כדאיות ותזרימי מזומנים.
